מועדי ישראל נחשבים ליום חג שבו העובדים נצמאים בחופשה בתשלום. בשנת 1948 התקבלה פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. בפקודה זו נקבעו, בין היתר, מהם מועדי ישראל (ליהודים ולשאינם יהודים).
להלן המועדים שנקבעו:
מועדי ישראל ליהודים – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. כמו כן נקבע כי יום העצמאות יחשב לחג – סה"כ 9 ימים בשנה.
לגבי אזרחים לא יהודיים, נקבע כי הם יכולים לבחור בין מועדי ישראל היהודיים או בין מועדי ישראל לפי דתם, כמפורט להלן:
- חגי נוצרים – חג המולד (יומיים), ראש השנה, יתרו, התגלות, יום שישי לפני פסחא, יום שני לפסחא, עליה השמימה ויום שני לשבועות.
- חגי המוסלמים – הראשון במוחרם (ראש השנה), חג מולד הנביא, חג אל-פיטר וחג אל אדחה.
- חגי הדרוזים – חג אל אדחה וחג הנביא שועיב.
