משבר הקורונה חידד את ההבדל בין אוכלוסיית השכירים והעצמאיים. בעוד, החל מתחילת המשבר ניתנו דמי אבטלה לכלל השכירים, ותקופת האבטלה הוארכה אוטומטית עד יוני, 2011, נראה כי אוכלוסיית העצמאיים נשכחה, וההתנהלות מולה (חלוקת המענקים) הייתה כרוכה בבירוקרטיה ואיחורים בקבלת הכספים.
אולם, ישנה דרך שבה עצמאיים יכולים לקבל דמי אבטלה כאילו היו שכירים.
במספר פסקי דין נקבע בבית המשפט כי עצמאי הנותן שירותים ללקוח ומנפיק ללקוח חשבונית מס, יכול, בתנאים מסוימים, להיחשב כשכיר והוא יהיה זכאי לכל ההטבות של עובד שכיר – כולל דמי אבטלה, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, פיצויים והפרשה לפנסיה.
בפסיקה נקבע כי יש לבחון את המהות בהתקשרות ללא כל קשר לאיך הגדירו הצדדים את ההתקשרות. ישנם מספר מבחנים הקובעים אם התקשרות בין ספק ללקוח עשויה להיחשב כיחסי עובד מעביד. להלן פרוט המבחנים העיקריים לקביעת יחסי עובד – מעביד:
1. מבחן ההשתלבות – איך משתלב העצמאי בעסקו של הלקוח
2. מבחן הפיקוח – איך מבוצע הפיקוח על עבודת העצמאי בפועל
3. מבחן הכלים – האם הלקוח מעניק לעצמאי את הכלים לביצוע עבודתו
4. תקופת ההתקשרות – ככל שתקופת ההתקשרות תהייה ארוכה יותר זה יכול להעיד על יחסי עובד מעביד
ישנם עוד מספר מבחנים ויש לבחון את כלל המבחנים כמיקשה אחת ולא כל מבחן בנפרד.
במקרה וייחשב הספק כעובד שכיר, אזי הוא יוכל לתבוע דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.
כדי לבדוק את האפשרות להגדיר עצמאי כשכיר, רצוי להתייעץ עם גורם מוסמך.