העסקת עובדים ומפעלים חיוניים במלחמת "שאגת הארי"

1. הגעה פיסית למקום העבודה – מעסיק לא יכול להכריח עובד להגיע לעבודה אלא אם כן מדובר במפעל חיוני. במקרה כזה ניתן לחייב את העובד להגיע לעבודה רק אם יש ממ"ד במפעל. מפעל חיוני הינו מפעל חיוני כמשמעותו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז – 1967, שהינו בעיקרו מפעל בתחום גורמי ייצור, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, כפי שהוגדרו על ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות במערך מל"ח כמשק חיוני. להלן קישור להוראות החוק בנוגע למפעל חיוני.
2. עבודה מהבית – מעסיק יכול לחייב, בתום לב, עובדים לעבוד מהבית, כאשר ניתן ואפשרי לעבוד מהבית. במקרה ולעובד/ת יש ילד מתחת לגיל 14 שהוא אחראי בלעדי עליו, אז לא ניתן לחייב את העובד לעבוד ולא ניתן לפטר אותו עקב אי הסכמתו לעבוד.
3. האם עובדים שמקום העסקה שלהם נסגר בהוראת פיקוד העורף זכאים לתשלום? – נושא התשלום לעובדים עדיין לא הוסדר על ידי המדינה. מניסיון מסבבי לחימה קודמים עולה כי נושאים אלו מוסדרים בדרך כלל בדיעבד. כרגע, אין שום החלטה או חובה לשלם לעובדים על אי ההגעה לעבודה.
4. פיטורי עובד שלא מגיע לעבודה – אם אין חובה לסגור את מקום העבודה (מפעל חיוני) ויש ממ"ד במקום העבודה  חובה על העובד להגיע לעבודה. היה והעובד לא הגיע לעבודה, ניתן לפטרו. סייג להוראה זו הוא אם העובד הוא הורה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 והמוסד החינוכי נסגר לפי הוראות פיקוד העורף – במקרה זה לא ניתן להכריח את העובד להגיע למקום העבודה ולא ניתן לפטרו.
5. עובד המחויב להגיע לעבודה אך הוא המפחד או חושש עקב המצב – במקרה זה על העובד להגיע לעבודה. רצוי שבמקרים אלו המעסיק יפעיל שיקול דעת ויסכים עם העובד לממש ימי חופש.

להלן קישורים לאתרים הרלוונטיים:

1. הגדרת מפעל חיוני
2. משרד העבודה – חיפוש מפעל חיוני
3. אתר פיקוד העורף